Avodah Zarah 20
ולימא ליה מימר [בהדיא] אמר שמעי (בי) חשובי רומי ומצערו ליה ולימא ליה בלחש משום דכתיב (קהלת י, כ) כי עוף השמים יוליך את הקול
But let him speak to him explicitly! He thought prominent Romans might hear and persecute him. Why then did he not say it in a whisper! Because it is written: “For a bird of the air shall carry the voice” (Ecclesiastes 10:20).
הוה ליה ההוא ברתא דשמה גירא קעבדה איסורא שדר ליה גרגירא שדר ליה כוסברתא שדר ליה כרתי שלח ליה חסא
He [Antoninus] had a daughter named Gira who committed a sin. So he sent Rabbi an herb, and Rabbi in return sent him coriander. The Emperor then sent some leeks and Rabbi sent lettuce in return.
כל יומא הוה שדר ליה דהבא פריכא במטראתא וחיטי אפומייהו אמר להו אמטיו חיטי לרבי אמר [ליה רבי] לא צריכנא אית לי טובא אמר ליהוו למאן דבתרך דיהבי לבתראי דאתו בתרך ודאתי מינייהו ניפוק עלייהו
Every day Antoninus sent Rabbi gold-dust in a leather bag, with wheat at the top, saying [to his servants]: “Carry the wheat to Rabbi!” Rabbi sent back to him, “I do not need it, I have enough of my own.” He answered, “Leave it then to those who will come after you, so that they might give it to those who will come after me, for your descendants and those who will follow them will hand it over to them.”
ה"ל ההיא נקרתא דהוה עיילא מביתיה לבית רבי כל יומא הוה מייתי תרי עבדי חד קטליה אבבא דבי רבי וחד קטליה אבבא דביתיה א"ל בעידנא דאתינא לא נשכח גבר קמך
Antoninus had a cave which led from his house to the house of Rabbi. Every time [he visited Rabbi] he brought two slaves. He killed one at the door of Rabbi’s house and the other [who had been left behind] was killed at the door of his own house. Antoninus said to Rabbi: “When I come let no one be found with you.”
יומא חד אשכחיה לר' חנינא בר חמא דהוה יתיב אמר לא אמינא לך בעידנא דאתינא לא נשכח גבר קמך א"ל לית דין בר איניש א"ל אימא ליה לההוא עבדא דגני אבבא דקאים וליתי
One day he found R. Hanina b. Hama sitting there, so he said: “Did I not tell you that when I come let no one be found with you?” And Rabbi replied, “This is not an [ordinary] human being.” Antoninus said, “Let him tell that servant who is sleeping outside the door to rise and come in.”
אזל ר' חנינא בר חמא אשכחיה דהוה קטיל אמר היכי אעביד אי איזיל ואימא ליה דקטיל אין משיבין על הקלקלה אשבקיה ואיזיל קא מזלזלינן במלכותא בעא רחמי עליה ואחייה ושדריה אמר ידענא זוטי דאית בכו מחיה מתים מיהו בעידנא דאתינא לא נשכח איניש קמך
Haninah b. Hama went out but found that the man had been killed. He said to himself, what should I do? If I go and say that the man is dead, one should not bring a bad report. If I leave him and walk away, that would be slighting the king. So he prayed for mercy for the man and he was restored to life. He then sent him in. Antoninus said, “I know that the least one among you can bring the dead to life, still no one should be here when I come.”
כל יומא הוה משמש לרבי מאכיל ליה משקי ליה כי הוה בעי רבי למיסק לפוריא הוה גחין קמי פוריא א"ל סק עילואי לפורייך אמר לאו אורח ארעא לזלזולי במלכותא כולי האי אמר מי ישימני מצע תחתיך לעולם הבא
Every day [he came] he would attend on Rabbi. He would give him food and drink. When Rabbi wanted to get on his bed Antoninus crouched in front of the bed saying, “Step on me to get into your bed.” Rabbi said, “It is not proper to treat a king so cheaply.” Antoninus responded: “Would that I would serve as a mattress for you in the world to come.
א"ל אתינא לעלמא דאתי א"ל אין א"ל והכתיב (עובדיה א, יח) לא יהיה שריד לבית עשו בעושה מעשה עשו
Once he asked him, “Will I enter the world to come?” He said back, “Yes.” Antoninus replied, “But is it not written, ‘There will be no remnant to the house of Esau?’ (Obadiah 1:18). “That applies only to those who do the deeds of Esau”
תניא נמי הכי לא יהיה שריד לבית עשו יכול לכל ת"ל לבית עשו בעושה מעשה עשו
It was also taught in a baraita: “There will be no remnant to the house of Esau.” This might have been taken to apply to all, therefore Scripture says, “To the house of Esau,” those who do the deeds of Esau.
א"ל והכתיב (יחזקאל לב, כט) שמה אדום מלכיה וכל נשיאיה א"ל מלכיה ולא כל מלכיה כל נשיאיה ולא כל שריה
Antonius said back, Is it not also written: “There [in the nether world] is Edom, her kings, and all her princes” (Ezekiel 32:29). Rabbi explained, “Her kings,” but not all her kings; “All her princes,” but not all her officers.
תניא נמי הכי מלכיה ולא כל מלכיה כל נשיאיה ולא כל שריה מלכיה ולא כל מלכיה פרט לאנטונינוס בן אסוירוס כל נשיאיה ולא כל שריה פרט לקטיעה בר שלום
This was also taught in a baraita: “Her kings,” but not all her kings; “All her princes,” but not all her officers. “Her kings,” but not all her kings — excludes Antoninus the son of Severus; “All her princes,” but not all her officers— excludes Keti’ah bar Shalom.
קטיעה בר שלום מאי הוי דההוא קיסרא דהוה סני ליהודאי אמר להו לחשיבי דמלכותא מי שעלה לו נימא ברגלו יקטענה ויחיה או יניחנה ויצטער אמרו לו יקטענה ויחיה
What about this Keti’ah b. Shalom? There was once a Caesar who hated the Jews. One day he said to the prominent members of the government, “Someone who has a wart on his foot, should he cut it away and live [in comfort] or leave it on and suffer discomfort?” They replied: He should cut it away and live in comfort.”
אמר להו קטיעה בר שלום חדא דלא יכלת להו לכולהו דכתיב (זכריה ב, י) כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם מאי קאמר אלימא דבדרתהון בד' רוחות האי כארבע רוחות לארבע רוחות מבעי ליה אלא כשם שא"א לעולם בלא רוחות כך א"א לעולם בלא ישראל ועוד קרו לך מלכותא קטיעה
Then Keti’ah b. Shalom spoke to them: First, you cannot do away with all of them, for it is written, “For I have spread you abroad as the four winds of the heaven” (Zechariah 2:10). Now, what does this verse mean? If it means that [Israel] was to be scattered to the four corners of the world, then instead of saying, “as the four winds,” the verse would have said, to the four winds? Rather just as the world cannot exist without winds, so the world cannot exist without Israel. And what is more, your kingdom will be called a “crippled kingdom.”
א"ל מימר שפיר קאמרת מיהו כל דזכי (מלכא) שדו ליה לקמוניא חלילא כד הוה נקטין ליה ואזלין אמרה ליה ההיא מטרוניתא ווי ליה לאילפא דאזלא בלא מכסא נפל על רישא דעורלתיה קטעה אמר יהבית מכסי חלפית ועברית כי קא שדו ליה אמר כל נכסאי לר"ע וחביריו יצא ר"ע ודרש (שמות כט, כח) והיה לאהרן ולבניו מחצה לאהרן ומחצה לבניו
The king replied: “You have spoken very well; however, he who contradicts the king is to be cast into a circular furnace.” When they were taking him away, a Roman matron said to him: “Pity the ship that sails without paying the tax. ”he fell on the head of his foreskin and cut it off and said, “You have paid the tax. Pass through.” As he was being cast [into the furnace] he said, “All my possessions [are to go to] R. Akiva and his colleagues.” Akiva went out and interpreted, “And it shall be to Aaron and his sons”–one half is Aaron’s and one half his sons’.
יצתה בת קול ואמרה קטיעה בר שלום מזומן לחיי העוה"ב בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בשעה אחת ויש קונה עולמו בכמה שנים
A bat-kol then exclaimed: “Keti’ah b. Shalom is destined for [eternal] life in the world to come!” Rabbi wept, saying: “Some acquire eternity in a single hour, others acquire it after many years!”